• "התערבות של בית המשפט בהרכבת הממשלה תוביל לאנרכיה"

  • כתב - MotiH    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • קרדיט צילום: shutterstock

    ציטוט מתוך אתר "מידה" מיום 1.5.2020

    ד"ר חיים משגב אומר ל'מידה', לקראת הדיונים בבג"ץ בשבוע הבא: "לא יעלה על הדעת ש-11 שופטים ישימו את שיקול דעתם במקום ההכרעה של מיליוני אזרחים!"

    "זה היה שבוע רע מאוד עם סדרה של החלטות איומות. נראה שבית משפט העליון יצא מדעתו," כך אומר ל'מידה' המומחה למשפט חוקתי ופלילי ד"ר חיים משגב, בסיומו של עוד שבוע סוער במערכת המשפט.

    "זה התחיל עם ההחלטה לבטל את חוק הפיקדון, שהיה אמצעי יעיל לעודד עזיבת מסתננים, אבל לפי שופטי בג"ץ הוא עומד בניגוד לזכויות המסתננים ואיננו 'מידתי'. זאת הפעם הרביעית שבה בג"ץ מתערב בענייני הגירה ופשוט מסכל את מדיניות הממשלה. צעדים כאלה עשויים להוביל לשטף של אלפי מהגרי עבודה נוספים מאפריקה, שרואים שישראל היא מדינה שמותר להסתנן אליה ואפשר להישאר בה בעזרת בית המשפט."

    לדברי ד"ר משגב, ההחלטות האחרונות של בית המשפט מראות על כך ששופטי העליון "הולכים בכיוונים איומים": "אני שומע את ההערות שלהם וקורא את הפסיקה ואני באמת חושש ממצב שבו יום אחד יתערבו גם בחוק השבות, למשל. זה נשמע כמו תסריט דמיוני אבל הוא בחלט אפשרי. אתה רואה שהם מתערבים בכל דבר ומבחינתם מה שכתוב בחוק לא משנה, גם לא במקרה של חוק יסוד כמו חוק הלאום שיעלה בקרוב לדיון. אסור להקל ראש בתהליך הזה.

    "מיליוני אנשים הצביעו בעד בנימין נתניהו לראשות הממשלה, וכיום תומכת בו קואליציה של 78 חברי כנסת. האם במצב כזה יעלה על הדעת שבית משפט יתערב בהסכם קואליציוני שעליו חתומים נציגי רוב העם? האם יעלה על הדעת שבית המשפט יורה לנשיא לא למלא את חובתו במקרה שרוב הכנסת תמליץ להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה? אם השופטים יחליטו לשים את שיקול דעתם הפרטי במקום ההכרעה של מיליוני אזרחים, אז בשביל מה בכלל טרחנו להגיע לקלפי ולהצביע? זאת הפקרות!"

    האם הדיון בעתירות בהרכב של 11 שופטים מסמל את כיוון ההכרעה?

    "נשיאת העליון אסתר חיות נתנה את הצו בעניין בעיצומו של יום הזיכרון ובניגוד לתקנות, ובכלל לא המתינה לתגובות המשיבים כדי לקיים דיון ולקבל החלטה בעניין. עצם הדיון בנושא כזה הוא בעייתי, ועוד יותר כשאני מסתכל ברשימת השופטים שנקבעו לדיון. נראה שהיא לא נקבעה באופן אקראי אלא בידי הנשיאה כדי לכלול את עושי דברה. איפה השופט אלרון למשל? למה השופטים וילנר ושטיין לא נמצאים שם? חיות בחרה את מי שנוטה לכשכש בזנב לפי הוראותיה כמו פוגלמן, קרא ומזוז, וזה יכול לרמז שההכרעה כבר צפויה."

    יכול להיות שהשופטים ייתלו בהלכת דרעי-פנחסי שמחייבת שר להתפטר במקרה של כתב אישום?

    "גם במקרה הזה החוק שקבעה הכנסת ברור מאוד. אני הייתי העותר בפרשת פנחסי ב-1993, במטרה להצר את צעדיה של ממשלת רבין שהיתה לקראת הסכם אוסלו. לא האמנו אז שאהרן ברק ייקח את העתירה הזאת כל כך רחוק וידרוש לפטר את פנחסי ודרעי. גם הכנסת הבינה את הבעייה ותיקנה את החוק ב-2001 כך ששר יכול להמשיך לכהן עד להרשעה בעבירת קלון. למעשה הלכת פנחסי לא קיימת מאז, אבל משום מה השופטים ממשיכים לדבר עליה כאילו החוק לא משנה דבר."

    איך אהרן ברק שינה את היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת והמבצעת?

    "אהרן ברק אהב 'להזמין' עתירות בכל מיני פרשות שרצה לדון בהן. הוא סימן שהוא מוכן לדון בכל דבר גם ללא סמכות, ויחד עם ביטול זכות העמידה שהוביל, העתירות הציבוריות התחילו לזרום לבית המשפט. ברק הכניס לשיח ביטויים כמו 'הציבור הנאור' או 'השופט הסביר' –אבל מי אמור להחליט מה סביר או נאור, ומה זה אומר לגבי מי שלא שייך להגדרה? אצל ברק נוסח החוק שקבע המחוקק הוא רק נקודת המוצא ומי שאמור למלא אותו בתכלית הוא השופט."

    בית המשפט היום ממשיך את דרכו של אהרן ברק מהבחינה הזו?

    "גם היום אתה רואה שופטים שדנים בעניינים שבכלל לא אמורים להגיע לדיון, ומקבלים הכרעות בנושאים שהם לא מבינים בהם דבר. רק השבוע נתנו צו שמתיר למעשה להכניס חמץ לבתי החולים בפסח, שזה בכלל לא עניין משפטי. לא ייתכן שמצד אחד כל העולם יהיה משפט ומצד שני השופטים מתעלמים למעשה מהחוק. לכן אנחנו עומדים כעת בפני תהום של אנרכיה חוקתית ומשפטית."

    מה דעתך על האמירות בליכוד אתמול לפיהן התערבות של בג"ץ בהרכבת הממשלה תביא לבחירות שבמרכזן יעמדו נושאי המשפט?

    "אם בג"ץ יחליט לפסול את מועמדות נתניהו או לפסול את ההסכם הקואליציוני אז זה מה שיהיה. בשבוע הבא פגה תקופת 21 הימים שבהם אפשר לבקש מהנשיא להטיל על אחד מחברי הכנסת את הקמת הממשלה, ואם זה לא יקרה עד אז, נאלץ ללכת לבחירות. ברור שבמקרה כזה הנושא המרכזי של הבחירות יעסוק בסמכויות של בג"ץ ויעלו אפשרויות שונות להגביל אותן כמו למשל הקמת בית משפט לחוקה. אני מאוד מקווה שלא נגיע למצב בו 11 שופטים מבטלים את הכרעת העם שניתנה רק לפני חודשיים. אין בעולם בית משפט עם סמכות רחבה כזו וללא מעצורים."

    אם לא די היה בענייני בג"ץ השבוע, נוספה אליהם גם הסערה בתוך מערכת המשפט ומאבקי הכוחות המתמשכים בין פרקליט המדינה אלדד, היועמ"ש מנדלבליט ושר המשפטים אוחנה. לדברי ד"ר משגב, מקור הבעייה העיקרי נובע מגיע מתוך המערכת עצמה. "אנשים יושבים בפרקליטות, למשל, במשך עשרות שנים, ואי אפשר להחליף אותם או להזיז אותם," הוא אומר ומסביר: "כל המכרזים הם פנימיים ותפורים מראש, וכשאתה מנסה להכניס מישהו שאינו חלק מהחונטה, אז אתה נתקל בהתנגדות מכוערת מבפנים כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים. באיזה מקום עבודה אחר, עובדים שפירסמו מכתב פומבי נגד המנהל שלהם ממשיכים במשרתם? רק בפרקליטות זה יכול לקרות."

    איך אפשר לפתור את התסבוכת הזאת?

    "הבעייה היא שקשה מאוד להילחם במפלצת הזו כי כולם שומרים על כולם כמו שאפשר היה לראות בצו שהוציא השופט מזוז נגד המשך כהונת אלדד. מזוז, שהוא בשר מבשרה של המערכת והיה חייב לפסול את עצמו בגלל ניגוד עניינים, אבל לא עשה זאת, וסיכל את המינוי של השר. נראה שאוחנה לא מתכוון לוותר ולשכור עורך דין פרטי שייצג אותו במקום היועמ"ש, אבל לרוע המזל נראה גם שבקרוב יהיה שר משפטים אחר."

    אמיר לוי / ד"ר חיים משגב


  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף