• קלמן ליבסקינד חושף את אנשי ה"תרבות" מהשמאל שמטיפים לנו מוסר אבל העריצו פדופילים מהברנז'ה

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - ISRAELY    
  • - תגיות:
  • קלמן ליבסקינד חושף את אנשי ה"תרבות" מהשמאל שמטיפים לנו מוסר אבל העריצו פדופילים מהברנז'ה

    אנשי התקשורת, הספרות והאומנות שהקיפו את העיתונאי, העריצו אותו גם אחרי שהורשע במעשה מגונה בקטינה בת 12. לחלקם זה לא הפריע להמשיך להטיף מוסר לאחרים

    באפריל 1989, חודשים אחדים לפני שהלך לעולמו ממחלת הסרטן, ארגן לעצמו דן בן אמוץ - העיתונאי, הסופר, הסאטיריקן ואיש הבוהמה - מסיבת פרידה מהחיים. רק 300 איש, שראו את עצמם בני מזל, הוזמנו אליה. אורי אבנרי, חברו, סיפר אחר כך: "אנשים היו נותנים חצי מהחיים שלהם כדי להיות מוזמנים למסיבה הזו". רינו צרור תיאר את הערב הזה כ"אירוע קוסמי" והסביר ש"התרבות הישראלית לא הכירה התכנסות כזו". חוה אלברשטיין הסבירה כך את הנהירה למקום: "אנשים כאילו רצו לחסות בצלו... כאילו זכית בחותמת כזו של נצח, של ישראליות". ורק אמנון דנקנר - אז אורח מכובד, ולימים המחרב הרשמי של החגיגה - הגדיר את התקופה ההיא כ"חילופי משמרות" בחברה הישראלית, ואת האירוע עצמו כ"מסיבה של המשמרת היוצאת".

    מי היה שם? מאיר שלו ועמוס עוז, גילה אלמגור ויעקב אגמון, יוסי בנאי ומוטי קירשנבאום, יהודית רביץ ונורית גלרון, חיים טופול ונתן זהבי, שולמית אלוני ויוסי שריד, רבקה מיכאלי ושלמה ארצי, יהונתן גפן, שייקה וגברי, טומי לפיד ושאול ביבר, חיים חפר ונתיבה בן יהודה ואורי אבנרי ורינו צרור ותיקי דיין ועמוס קינן ויאיר גרבוז ועוד רבים רבים. כווולם.

    זר לו נחת מהירח וראה את הכבוד הגדול שחשו כל מי שהוזמנו לאירוע הזה, ואת ההערצה שלהם למי שעמד במרכזו, לא היה מאמין שמדובר במי שהרגלי ליקוט הקטינות שלו הופיעו עלי מסך עוד קודם לכן. הוא לא היה מאמין שרק לפני פחות מחמש שנים הוא הורשע במעשה מגונה בילדה בגיל בת מצווה.

    מי כיבד אותו שם על הבמה? ריטה, ונורית גלרון, ויהודית רביץ, ושלמה ארצי, ואריק לביא שרו לו שירים, הגששים סיפרו שהוא היה המורה שלהם, הסופרים והכותבים היללו ושיבחו, וכל הזמן, כל הזמן, היה שם ברקע העניין הזה של הנשים והקטינות.

    זו הייתה חבורה של אנשים עם עוצמה וכוח שקשה לתאר. אליטה נבחרת של תקשורת, ספרות, אומנות ובוהמה, שהרצון להשתייך אליה היה חזק מכל. עד כדי כך חזק, שלא נמצא בימים ההם ולו איש אחד שהיה בו דחף מוסרי לצאת מהמעגל ולצעוק, וסליחה על הביטוי בהקשר הזה: "המלך הוא עירום". כך שתקו, יחד. כך חגגו, יחד. כך העריצו, יחד. כך סייעו זה לזה למחות את הכתם, יחד. רבים מהם, כמה שזה נשמע הזוי, מביטים עד היום במראה ורואים מולם אנשי תרבות.

    לכתבה המלאה עם כל הפרטים והשמות:

    http://www.maariv.co.il/journalists/Article-665244?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=xhtml&utm_campaign=mivzakimnet

  • תגובות 

חזרה לראש הדף