• מרדכי ליפמן: "כבר לא תוהה בדרכים"

  • כתב - MotiL    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • הפוליטיקה בישראל חוותה, בשנים האחרונות, מעבר של מגישים, יוצרים ופרשנים במדיה, כמו גם בעלי טורים, פובליציסטים, סופרים, בפרינט, הביתה, חזרה אל האתוס הציוני. בין הפונים ימינה ניתן למצוא את עירית לינור, ארי שמאי, דנה ספקטור, חיים אתגר, אברי גלעד, א"ב יהושע (עדיין מתנדנד?), גלית דיסטל אטבריאן, אבישי בן חיים, סיוון רהב מאיר, ועוד רבים. הקילוח, מהשמאל לימין, הוא דק, אבל מתמיד ועיקש.  

    רבים בשמאל מתנכרים לתופעה זו. מתרצים אותה באלף סיבות ואחת, ומשתדלים להתחמק מהעיקר. עוקפים בכעס את ההסבר הרעיוני לשינוי. ההסברים נפתלים, אבל ברוב נפתלותם שוכחים המתָרצים צרור סיבות לשינוי העמוק: ההכרה הגוברת והולכת בעובדה כי רק חזרה לערכי הציונות, חזרה לאמונה בצורך לחידוש תנופת ההתיישבות, הצורך בשיקום הלכידות הפנים ישראלית, הפנים יהודית, ההבנה כי יש לאמץ מחדש הסכמות בתחומים הדמוגרפיים, ולדחות יישום מטפטף (אבל קבוע), שנכפה משפטית, של זכות השיבה. חוזרת ורווחת הידיעה כי רק באימוץ מחודש של דפוסי התנהלות משנים עברו, תצלח ישראל לעמוד מול האיומים מבחוץ ומבפנים. רק בהן טמונה יכולתה של ישראל לשרוד. 

    ויש עוד גורם לתזוזה הטקטונית הזו, המשנה לאט אבל בטוח, את המבנה הפוליטי של ישראל. והוא/הם, הפלשתינים. האיבה היוקדת, השנאה המוקרנת "משם", מהריכוזים הפלשתינים המרכזיים, בין אם הם בעזה ובין אם הם ברמאללה, ההטפה הבלתי פוסקת הרוויה עד לשד עצמותיה, בשנאת יהודים, החל מספרות הילדים בואכה המדיה והפרינט שלהם, האיבה הספוגה במוטיבים אנטישמיים מובהקים והבוקעת מפעילותם בחו"ל, בכל מוסד אפשרי, נגד ישראל, נגד המדינה היהודית, כל אלה היוו מכות חשמל מטלטלות. הן איפשרו לאתוס הציוני את התחייה המחודשת. הוא ניעור לחיים. הוא כאן. קיים ונמרץ.

     

    בין אלה שעשו חשבון נפש והצטרפו למחנה "החוזרים בתשובה", מצאנו את מרדכי ליפמן. פובליציסט ובלוגר, שבימים אלה יצא ספרו: "כבר לא תוהה בדרכים". הספר, הסוקר מאה שנות ציונות (גם אם על קצה המזלג), איננו קל לקריאה. כתיבתו של ליפמן אמנם קולחת ובהירה, אבל מבין השורות צפה וחוזרת השאלה כיצד התגברה התקינות הפוליטית, ה"פוליטיקלי קורקט", בתחילה זו היישובית ואח"כ זו המדינתית, מחלציו של השמאל, על ערכים מרכזיים שגיבשה התנועה הציונות. הכותב מסביר כיצד חל בו השינוי, אף מפנה אצבע מאשימה אל ההנהגות הישראליות לדורותיהן  וויתוריהן המופלגים, שיצרו בקרב ההנהגה הפלשתינית את הידיעה הוודאית כי לנוכח החולשה הישראלית הולך ומתקרב יום הנצחון הסופי. 

    ועם זאת, את המכשול ההכרחי, מול התקווה הפלשתינית להריסת הפרוייקט הקרוי מדינת ישראל, את הדרך היחידה לסיכול המזימה, רואה ליפמן, בעבר איש שמאל, חבר במוסדות המרכזיים של "העבודה", רק בהמשך שלטון הימין. גם ובמיוחד זה של נתניהו.

     

    לקינוח תמצאו בספר התייחסות מעניינת להתבטאות של המשורר אבות ישורון ("לא יהיה שלום עם הערבים"), איש שמאל ידוע ומשפיע, שעשה אף הוא תפנית דומה.

     

    כל המתעניין ועוקב אחר הדרך בה הלכה ההסטוריה היהודית המתחדשת, העליות והמורדות במסלולה, ימצא בספר זה עניין רב. 

    המבקשים להזמין את הספר מתבקשים לפנות אל ההוצאה לאור: אות. מכון לעריכה  ולהוצאה לאור. רח' הברוש 37 מבשרת ציון (נא לציין בסוגריים: מרדכי ליפמן). עדיף באי מייל:  

    otmoti@netvision.net.il

    ישראלי פטריוטי            פורום חדשות ישראלי                                                               


  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף