• חשש בשוודיה: "20% מהגרים יהרסו את המודל הנורדי המושלם"

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - ISRAELY    
  • - תגיות:
  • קרדיט צילום: shutterstock

    תחילה, המנהיגים המקומיים בעיירה פיליפסטד שבשוודיה הסכימו לראות בפליטים הזדמנות. אחרי שמכרות הברזל בה נסגרו, וכמוהם גם המפעל שייצר מכונות לתעשיית העץ, העיירה ננטשה, ואוכלוסייתה הצטמצמה במחצית. זו היתה ההזדמנות היחידה לשיקום. היה זה קיץ 2015, והפליטים, שהגיעו לעיירה ששוכנת ממערב לסטוקהולם מכמה מהמקומות הקשים ביותר בעולם - סוריה, סומליה ועיראק, נשאו עמם רוח של תקווה: הם ימלאו את הבתים הריקים, ילמדו שוודית ויעבדו במשרות של טיפול בקשישים שוודים. הם גם ישלמו מסים, ויתרמו בכך למימון תוכניות הרווחה הנרחבות - שמייחדות את שוודיה בעולם הקפיטליסטי שבו אנו חיים. אולם, ארבע שנים אחרי גל ההגירה הגדול, יותר ויותר שוודים רואים בפליטים נטל על קופת המדינה. חלקם טוענים לפגיעה במורשת ובתרבות השוודית - והעוינות כלפי מהגרים מאיימת כעת לשחוק את התמיכה במדינת הרווחה השוודית. 

    גל ההגירה לשוודיה - הגדול ביותר מבין כל מדינות אירופה ביחס לאוכלוסייה - מעמיד את המודל הזה במבחן. בשיאו של הגל ב-2015, הגיעו 160 אלף מבקשי מקלט לשוודיה, מדינה שחיים בה 10 מיליון תושבים בלבד. בשני העשורים האחרונים זינק שיעור הזרים בשוודיה מ-11% ל-19%. העובדה שרבים מהפליטים אינם משכילים ואינם דוברי שוודית מקשה לשלבם בשוק העבודה. סקרי דעת קהל מראים כי השוודים עדיין מוכנים לשאת בנטל המסים הכבד, אולם לנוכח המציאות החדשה, שבה פליטים רבים צפויים להיתמך בתוכניות רווחה במשך שנים, נשמעים יותר ויותר קולות שדורשים מהממשלה להגביל את הסיוע למובטלים. "אנשים נוטים להפגין סולידריות עם הדומים להם", אומר קרל מלין, מנהל מדיניות במכון המחקר פיוצ'ריון בסטוקהולם. "הם לא מגלים יחס דומה כלפי האחר".

    https://www.themarker.com/amp/wallstreet/.premium-1.7531958


  • תגובות 

חזרה לראש הדף