• שגריר (בדימוס) יורם אטינגר: התמנון האיראני – איום אזורי ובינלאומי (חלק 2)

  • כתב - יורם אטינגר    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • מאז עלייתו לשלטון באיראן ב-1978/79, משטר האייתולות דבק ביעד-על של שלטון שיעי עולמי, המחייב פיתוח יכולות-על (גרעין, טרור, כלי טיס בלתי מאויישים וטילים בליסטים בפרט וטכנולוגיות ביטחוניות בכלל) והתגברות על מכשול-על (ארה"ב).

    ב-1970-1962 מצרים - שהייתה בעלת-ברית של ברה"מ - השתתפה באופן פעיל במלחמת האזרחים בתימן כמקפצה להפלת המשטרים הפרו-אמריקאים בסעודיה ושאר מדינות חצי האי ערב, שהוא אזור קריטי לסחר, אספקת נפט, מלחמה בטרור האסלאמי ויציבות העולם.

    מאז 2011 משתתף משטר האייתולות האנטי-אמריקאי במלחמת האזרחים בתימן (בנוסף למלחמות האזרחים בעיראק, סוריה ולבנון), ומסייע לחות'ים השיעים ("חיילי אללה") האנטי-אמריקאים – באמצעות כח אדם איראני וחיזבאללה, אמצעי לחימה, הדרכה ומודיעין – כמקפצה להפלת המשטרים הסונים הפרו-אמריקאים בסעודיה ושאר מדינות חצי האי ערב.

    בפברואר 2021 הוציאה ארה"ב את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור במסגרת החיזור אחר האייתולות באיראן, הפסיקה את הסיוע למלחמת סעודיה והאמירויות הפרו-אמריקאיות בחות'ים האנטי-אמריקאים, והפעילה לחץ על סעודיה בגין הפרת זכויות אדם. אבל, בנובמבר 2021 השתלטו החות'ים על שגרירות ארה"ב בצנעא, לקחו מספר עובדים מקומיים כבני-ערובה, והבהירו – שוב – שהטרור האסלמי/ערבי מכה במסייעים לו.

    חשיבותה הגיאו-אסטרטגית של תימן

    זרועות התמנון האיראני מגיעות מהמפרץ הפרסי ומרכז אסיה, למזה"ת, אירופה, אפריקה, ועד אמריקה הלטינית וארה"ב, כולל תימן שם איראן עוקפת את המפרץ הפרסי, הים הערבי, האוקינוס ההודי ומפרץ עדן, ומוסיפה שמן רותח למדורת מלחמת האזרחים בתימן, המשמשת כמאכלת המכוונת לגרונו של בית המלוכה הסעודי.

    משטר האייתולות ער לחשיבותה הגיאו-אסטרטגית של תימן – אזורית ועולמית – והשפעתה על הביטחון הלאומי, ביטחון הפנים והכלכלה של ארה"ב ("השטן הגדול") שהיא המשוכה הגבוהה ביותר בדרך להגשמת חזון-העל המגלומני של האייתולות.

    למרות שתימן ענייה, מפוצלת ועתירת מלחמות אזרחים, יש לה תפקיד מרכזי בביצור/ערעור יציבות השלטון הסעודי החשוף לזעזועי פנים וחוץ, כמו גם לביצור/ערעור יציבות איחוד האמירויות, בחריין, עומאן, ואפילו מצרים הפרו-אמריקאיות.

    לתימן גבולות באורך 1,458 ק"מ ו-288 ק"מ עם ערב הסעודית ועומאן, והיא יכולה להעניק בסיסי קרקע, ים ואוויר יקרי-ערך למשטר האייתולות ו/או ליריביו.

    תימן מהווה מרכז-הפצה של טרור אסלאמי אזורי ועולמי וזירת עימותים בני 1,400 שנים בין הסונים לשיעים, בין הסונים לבין עצמם ועימותים ערביים בין-שבטיים.

    לתימן גבול ימי משותף עם אריתריאה, ג'יבוטי, סומלילנד וסומליה הבלתי-יציבות, בלתי-צפויות ובלתי-דמוקרטיות בקרן אפריקה. תימן וקרן אפריקה שולטות על מיצר באב-אל מנדב, המחבר בין ים סוף לבין מפרץ עדן והאוקינוס ההודי, ומהווה חוליה קריטית בסחר בין אירופה ואסיה. באב אל מנדב הוא נתיב ימי האחראי ליציבות אספקת הנפט לאירופה, לתפקוד נמל ג'דה הסעודי ותעלת סואץ, וליציבות הכלכלית של מצרים.

    על חיוניות תימן בזירה הימית, והאפשרות שתהווה בסיס ימי ומודיעיני של איחוד האמירויות, או סעודיה, איראן, או רוסיה, אפשר ללמוד גם מרצועת החוף שאורכה 1,900 ק"מ, נמלי הים האסטרטגים בעדן, מוקאלה, מוח'א ואל-חודיידה, והאיים סוקוטרה (ארכיפלג בים הערבי), פרים (מיצר באב אל-מנדב), חאניש (ארכיפלג בדרום ים סוף) וקמראן (דרום ים סוף).

    אמנם ארה"ב היא מפיקת הנפט והגז הטבעי הגדולה בעולם, והיא קרובה לעצמאות בתחום האנרגיה, אך שוק ומחירי הנפט/דלק תלויים במידה רבה במזה"ת המפיק 27% מהנפט העולמי, ומכאן חשיבות מיצר באב אל-מנדב ליציבות שוק האנרגיה העולמי.

    מעורבות צבאית של איראן במלחמת האזרחים תימן

    משטר האייתולות מעורב במלחמת האזרחים בתימן לצד המיעוט החות'י-שיעי, אנטי-סעודי ואנטי-אמריקאי, ונגד הרוב הסוני המפוצל הנתמך על ידי סעודיה ואיחוד האמירויות. מעורבות האייתולות מתעצמת מ-2011 עם התפרצות הצונאמי הערבי (הנקרא בטעות – "אביב ערבי") הממשיך לזעזע את המזרח התיכון.

    על משקל מעורבות האייתולות (בסיוע חיזבאללה) אפשר ללמוד מהצלחת המיעוט החות'י בשדה הקרב, שידרוג השתלטותו על עיר הבירה צנעא, השלמת שליטתו בצפון ומערב תימן, והתקדמותו – לפי שעה – בקרב על אזור מאריב, שהוא אזור הנפט והגז הטבעי המוביל בתימן.

    הישגי החות'ים התאפשרו בעזרת סיוע האייתולות הכולל מימון, כח אדם, אימונים, מודיעין, ואספקת רקטות, טילים-מונחים קרקע-אוויר, מטולי-רימונים, תחמושת, חומרי נפץ, וכלי טיס בלתי-מאוישים (כטב"מ).

    קבלת הכטב"מ והטילים-המונחים מאפשרים לחות'ים לשדרג את הפגיעות בריאד, ערים נוספות, מתקני נפט, נמלי תעופה ומטרות אזרחיות נוספות בסעודיה.

    השורה התחתונה

    מעורבות האייתולות במלחמת האזרחים בתימן מלמדת על חזונם ומדיניותם אשר – בניגוד להערכת ממסד החוץ והביטחון במערב – אינם מונחי-יאוש או הפלייה, אינם ממוקדים בסכסוכי-גבול נקודתיים, אינם ניתנים לפשרה ולקיום הסכמים עם "כופרים", אינם שותפים פוטנציאלים לדו-קיום בשלום עם השכנות הערביות הסוניות, אינם מאמצים דמוקרטיה וזכויות אדם, ואינם מגבילים את שאפתנותם למפרץ הפרסי והמזה"ת, אלא חותרים להגמוניה עולמית, כולל יבשת אמריקה.

    משטר האייתולות – כמו "האחים המוסלמים" ועוד יריבים ואויבים של ארה"ב – מקבלים רוח גבית מנחישות הנשיא ביידן ויועציו לדחוק לקרן זווית את האופציה הצבאית לטובת דיפלומטיה, להוריד מסדר היום את האופציה של חילופי-ממשל בטהרן, ולהעדיף מחוות ופייסנות על פני נחישות והדברה (כלפי טהרן).

    הסיכוי לשנות את תפישת העולם והמדיניות של מזכיר המדינה טוני בלינקן (שהוא המעצב המוביל את מדיניות הנשיא ביידן), היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, ראש ה-CIA וויליאם ברנס, השליח המיוחד לסוגייה האיראנית רוב מאלי וחבריהם שואף לאפס. היה להם תפקיד מרכזי בעיצוב הסכם הגרעין מ-2015 המבטא את התנהלותם בעשרות השנים האחרונות, הם נחושים להתמיד בדרכם, ולמחוק את מורשתו של הנשיא טראמפ.

    לכן, בר-השיח המוביל בנסיון להביא לשינוי מדיניות ארה"ב כלפי משטר האייתולות הוא הקונגרס – על שני בתיו – שהוא בעל עוצמה שקולה לרשות המבצעת בנושאי פנים וחוץ, ונוטה להעניק משקל רב-יותר לעמדות הבוחרים (ב-435 אזורי הבחירה וב-50 המדינות) מאשר לעמדת מנהיגי המפלגות, כולל הנשיא (במיוחד בתקופת השפל הנוכחית בפופולריות של ביידן).

    הימנעות הצמרת הישראלית מדו-שיח שיטתי ומעמיק בסוגייה האיראנית עם הנהגות בית הנבחרים והסנאט, ומחוקקים מרכזיים בוועדות ההקצבות והכוחות המזוינים בשני בתי המחוקקים, מהווה סטירת לחי לדמוקרטיה האמריקאית, הפגנת חולשה מול לחץ של נשיא ארה"ב (המזמינה לחץ נוסף), ופגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל.


  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף