• פרשת בשלח - ויהי ידיו אמונה

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:


  • בסופה של פרשתנו מתוארת מלחמת ישראל עם עמלק:
     (ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: (ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם
    בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה
    הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: (י) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ
    הַגִּבְעָה: (יא) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר
    יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: (יב) וִידֵי
    מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב
    עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד
    וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: (יג) וַיַּחֲלֹשׁ
    יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב:


    על תפקידו של משה רבינו במלחמה מדברת המשנה בסוף פרק שלישי של מסכת ראש
    השנה, בסמיכות לעניין כוונת הלב במצוות תקיעת שופר:
    "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו' (שמות י"ז). וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלין.
    כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כ"א) עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי. וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נימוקים".

    המשנה מדגישה שלידיו של משה רבינו לא היה מעמד אוטונומי במלחמה הזו, אלא הן למעשה ייצגו את מצבו הרוחני של עם ישראל כולו. כשעם ישראל כיוונו את ליבם גם לשליח הציבור שלהם, משה רבינו,  היו כוחות להתאמץ בתפילתו, וכאשר ירדו במעלתם כך גם למשה שמתפלל בעדם היה קשה יותר.

    הדבר המעניין הנוסף שעולה במלחמה הזו הוא שילוב הנס והטבע. משה רבינו עולה לראש הגבעה, אך שלא כמו בקריעת ים סוף שהיתה בתחילת הפרשה, הוא אינו מבצע את הנס לבדו, ועם ישראל איננו פאסיבי בהצלתו - אלא יהושע ואנשיו נלחמים ומשה רבינו מסייעם בצורה ניסית.

    ונראה שיש כאן דבר שאפשר לקחת גם לעצמנו- כל אדם במלחמותיו האישיות ב"עמלק שלו" - לכל אחד יש אתגרים בחיים. ועל האדם לדעת לשלב את שני הכוחות - משה ויהושע. מצד אחד- "לשעבד את לבו לאביו שבשמים", ולשאת את ידיו באמונה ובתפילה, ויחד עם זה לעשות את המוטל עליו. ומצד שני - לעשות את הנדרש, אבל לעשות זאת מתוך אמונה בה', "לשעבד את לבו", ולזכור שה' הוא הנותן לו כח לעשות חיל, וה' הוא הא-להים (הוא השליט והמושל בכל) אין עוד מלבדו.



  • תגובות 

חזרה לראש הדף