• "אני דואג לגורל המשפט בארץ הזאת"

  • כתב - ד"ר יהודה שלם    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • ד"ר יהודה שלם הוא עמית מחקר במכון אריאל לביטחון ותקשורת שבאוניברסיטת אריאל. 

    קרדיט צילום: shutterstock

    "השופטים אינם קול שדי. הם אנשים כמונו. הם עלולים לטעות כמונו, ויש לי זכות לבקר את פסקי הדין שלהם אני דואג לגורל המשפט בארץ הזאת."

    דברים אלו, שאמר ב-52' שר משפטים דאז דב יוסף, שומטים את הקרקע מתחת רגליהם של שומרי הסף "הַמְּשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קְדוּשׁוֹת לְקָדוֹש," אחר כל החלטה המתקבלת בבג"ץ, המתיישבת עם השקפת עולמם. והם רלוונטיים גם כאשר החלטת בג"ץ בעניין יו"ר הכנסת התבררה לבסוף כמעשה בלעם.  

    חשוב להבהיר, שבניגוד לשר המשפטים לשעבר, "גורל המשפט בארץ הזאת" כלל אינו מעניין את הגורמים החתרנים שפונים אליו ומוצאים אצלו אוזן קשבת. כל קו ההגנה של השמאל על בג"ץ אינו נגזר  מכיבוד שלטון החוק אלא מהסבתו של  בית המשפט העליון   למוצב קדמי  נגד המשך הגשמת החזון הציוני. ביום שבו לא ימלא בג"ץ את הייעוד שקבעו לו הקומיסרים  וייפול לידי העם,  יפעיל נגדו הפוליטביורו D-9  תקשורתי. בימים הקרובים בני גנץ וגבי אשכנזי יחלו לטעום מן האדום האדום הזה.

    בישראל, כמו באמריקה, האקטיביזם השיפוטי, הפועל בסימביוזה עם ארגוני שמאל,  הוא מפלטם של הלוזרים.   כפי שמתאר ג'ונה גולדברג בספרו "למי קראת פשיסט?", המגולל את שורשיו הפאשיסטיים של השמאל בעולם: "אל מול האכזבות החוזרות ונשנות  בזירה האלקטוראלית  הסכינו הליברלים עם 'ליברליזם בהוראה מלמעלה' מטעמם של שופטים אקטיביסטיים."

    הפניה לבג"ץ, בעניין שכלל אינו מסור לשיפוטו, אינה אלא זעקת הקוזאק הנגזל. וזהו עוד חטא פעוט שכן כל מטרת הפניה לערכאות היא לייצור משבר אמון בין המדינה לאזרחיה באמצעות ערעור יסודות הדמוקרטיה. מחול השדים הפסבדו-משפטי המתרחש במדינה הוא עוד אחד מהתסמינים המופיעים כאשר נדמה לשמאל שהעניינים יוצאים משליטתו. והעובדה ש"כחול לבן" נוקטת בשיטות מבית מדרשם של גורמים  אנטי-ציוניים ואנרכיסטיים   מעלה תהייה האם אין מדובר כאן באלמנט מדבק.

    ניסיון ההפיכה של  בג"ץ, בהתערבותו  בעבודת  הכנסת, לבקשת  מפלגת  הקצינים החופשיים בישראל,  מראה עד כמה אקטואליים הדברים הבאים: "יכול להיות", כתב חגי אשד במאמר משנת 87', תחת הכותרת  "שלטון של קצינים ומשפטנים",  "שעל הממשלה ועל הכנסת יגזרו שיתוק והמתנה פאסיבית לפסק-הדין של שופטי כל הארץ... יהיה זה ביטוי נוסף,... להתמוטטות שני אדני המשטר הדמוקרטי בישראל – 'הממשלה הנבחרת' חסרת האונים ו'הכנסת הנבחרת' חסרת הסמכויות. לאחר  שייחשף סופית פרצופם הנבוב והחלשלוש של שני המוסדות הדמוקרטיים הללו שפשטו את הרגל – תתפנה סוף-סוף הזירה הפוליטית והציבורית למאבק רציני בין שני גורמי הכוח והסמכות האמתיים של המשטר בארצנו – האם יהיה זה משטר של 'שלטון קצינים', או של 'שלטון המשפטנים' בישראל."

    הקונסטלציה הפוליטית שבה שקועה המדינה, תוצאה של קונסורציום שהוקם על בסיס ונדטה נגד בנימין נתניהו, מחזירה אותנו לדברים שכתב מרק טווין במאמרו "הפחותה שבחיות":  "האדם הוא היחיד האוצר בזיכרונו עלבונות ופגיעות, הופך והופך בהם, ממתין לשעת כושר ונוקם."

    ולאור ההתנהלות האורווליאנית של השמאל, המתאפיינת  בחתירה  תחת אושיות השלטון בגיבוי תקשורתי ממלכתי, תוך נשיאת  שם הדמוקרטיה לשווא,  מתחוורת לעינינו הגרסה הישראלית של חוות החיות.

    * - הכותב הוא עמית מחקר במכון אריאל לביטחון ותקשורת באוניברסיטת אריאל

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף