• פרשת מסעי- מ"ב המסעות

    {{report.count}}  {{report.countcommenttotal}} 
  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - תגיות:
  • פרשתינו פותחת בפירוט 42 (מ"ב) מסעות שישראל הלכו במדבר. המפרשים כתבו טעמים שונים לפירוט זה.

    רש"י כותב שהטעם להודיע חסדי הקב"ה, שאף שגזר על עם ישראל היטלטל במדבר ארבעים שנה בעוון חטא המרגלים, אע"פ כל הארבעים שנה לא היו הולכים ללא מנוחה – אלא הלכו בסה"כ 42 מסעות, שמתוכם 14 היו עוד לפני הגזירה, ושמונה בשנה האחרונה – כך שסה"כ הלכו במשך 38 שנות הנדודים במדבר הלכו 20 מסעות.

    הסבר נוסף שאומר רש"י  - להודיע חסדי הקב"ה, על דרך החיוב:  משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, ובדרכם חזרה התחיל אביו מונה את המסעות. אמר לו: כאן ישננו, כאן הוקרנו (ע"י רחיצה במים קרים), כאן חששת את ראשך..

    הספורנו כותב הסבר בכיוון אחר- להודיע את שבחו של עם ישראל. שבטחו בה', והלכו אחריו במדבר בארץ לא זרועה כל המסעות הללו. כך שישראל נהיו ראויים באמת לזכות להיכנס לארץ.

    את שני הכיוונים הללו אפשר לקחת גם לחיינו אנו. כל אחד והמסעות שהוא עובר בחיים. אומנם אחרי תקופת מה, כדי לערוך סיכום של המסעות עד כאן "מסעי בני ישראל"- ולהתבונן ולראות שלמרות שהמסעות עצמם היו לא תמיד קלים, בהתבוננות מעמיקה רואים באמת את חסדי הקב"ה- הן בצד השלילי שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלא שהקב"ה ברחמיו נתן לנו ללמוד את מה שהיינו צריכים ללמוד בדרך הקצרה ביותר האפשרית, והן בדרך החיוב- שמה שעברנו באמת היה לתועלתנו כ"משל המלך שהיה בנו חולה".

    כיוון שלישי ומעניין, על דרך הסוד,  מופיע בפירוש "אור החיים" לתורה. כותב האור החיים הקדוש ע"פ מסורת מחכמי הסוד (וככתוב גם בספר הזוהר)  שהליכת ישראל במדבר היתה לברר ניצוצי הקדושה שנפלו לבין הקליפות "איש הבליעל החונה במדבר שמם". ובירור זה יכל להשעות רק ע"י הקדושה בשלימות – השכינה וישאל והתורה,  נשמות שישים ריבוא ישראל מצד הפרטיות, ומצד הכלליות - נשמת משה רבינו. ובכל מקום שהלכו העלו משם את ניצוצות הקדושה שנשבו שם. ולכן פירט הכתוב את המסעות, והודיענו טעם גדולת ועילוי מסעות אלה: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו ממצרים"- ונצרפו בכור הברזל, והיו נשמותיהם בדרגה שיכלו להעלות ניצוצי הקדושה בכל מקום אליו יגיעו. "לצבאותם" – שהיו שלימת הצבא (הציבור) שתשרה עליו שכינה. "ביד משה ואהרון" משה – סוד בכללות, ואהרון הכהן -שושבין השכינה המקרב ומייחד אליה כל הענפים.

    על דרך עניין זה ישנו מעשה נחמד שסיפר הגאון ה"בן איש חי" זצוק"ל, בספר "נפלאים מעשיך":

    היה מעשה שהעלילו עלילת שוא על חסיד אחד, שבעטיה הושלח למאסר בבית הכלא לעת הערב. והנה זה פלא, דווקא שם החסיד קיבל כוחות וכל הלילה עסק בסודות התורה בכל כוחו. כשהגיע היום למחרת נתברר העניין, שהכל היה סתם עלילת שווא והחסיד חף מכל פשע, והוא שוחרר לביתו.

    לחסיד היה קשה מאוד על מה ולמה בא לו הצער הזה להיות מושלך למאסר לכל אותו הלילה. ולא נחה דעתו עד שעשה "שאלת חלום" והודיעוהו מן השמים בחלומו, שבאותו חדר מעצר שבו נאלץ לבלות את אותו הלילה היו הרבה נשמות שנתגלגלו בדומם, וזה זמן רב הן נמצאות שם וסובלות סבל גדול, מתוך ההנהגות הרעות והמעשים המקולקלים של באי בית הסוהר. ולכן נשלחת לשם אתה, ולא עוד אלא שקבלת כוחות בזכותם לעסוק בסודות התורה, וע"י זה תקנת את נשמתם וכולם ששים ושמחים שבאו למנוחתם ומוקירים ומודים לך.

    כך גם כל אחד מאיתנו במסעי החיים צריך לדעת להעלות את כל המקומות בהם הוא עובר: ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם- על פי ה'.        

  • תגובות 

חזרה לראש הדף