מתוך ויקיפדיה:

המשמר הפרטוריאני (לטינית: cohortes praetoriae) הייתה יחידת עילית של הצבא הרומי. במשך 300 שנים שימשו חיילי המשמר כשומרי ראש, ומודיעין צבאי בתחילה עבור בעלי משרות רמות ברפובליקה הרומית ולאחר מכן עבור קיסרי רומא, הקיסר הראשון אוגוסטוס קיסר הפך את המשמר ליחידת שומרי הראש האישית שלו והיחידה נשאה בתפקיד זה בשינויים קלים בשלש המאות לאחר מכן.

כבר בשלב מוקד יחסית בהיסטוריה של המשמר הפרטוריאני צברו מפקדי המשמר כוח פוליטי רב ולא בחלו מלהשתמש בכוחם ובהשפעתם על מנת למנות ולהדיח קיסרים, לצבור רכוש ונכסים ומעמד מיוחד בכל זרועות השלטון של האימפריה.  על רקע זה היה המוניטין של המשמר וחייליו מפוקפק מאוד ומקורות היסטוריים בני התקופה ובהשראתם גם מחקרים מודרניים מתארים את חיילי המשמר כמפונקים חסרי יכולת צבאית שנהנו מהחיים הנוחים של עיר הבירה ואת המשמר מתארים כגולם שקם על יוצרו.

 פעילות מפקדי המשמר ובמידה גם חיילי המשמר הייתה בשיאה בתקופת שלטון של קיסרים חלשים וחסרי יכולת שהותירו של מושכות השלטון בידי דמויות חזקות והתמכרו למנעמי הארמון ולעיתים למעשי שחיתות. בשנת 312, לאחר תפיסת מושכות השלטון באימפריה הרומית פירק קונסטנטינוס את המשמר הפרטוריאני הרס את מחנה המשמר הקסטרה פרטוריה ברומא והביא את הקץ על המשמר הפרטוריאני.