• מלחמת הקיום הרוחנית (אורות התחיה ב)

  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • לכל בעל חי ישנו יצר הישרדות טבעי. בעל החיים חש בסכנה בצורה אינסטינקטיבית, מבלי להידרש להסברים מפולפלים למה זה מסוכן. כך גם כמובן בבני האדם. אדם "חש בסכנה". אומנם ככל שהאדם משכיל יותר, תרבותי יותר, האינסטינקט לפעמים מוחלף באינטלקט. בן אדם מסוגל להסביר מדוע משהו מסכן אותו, באמת להבין לעומק למה זה מסוכן. יש לדבר הזה הרבה יתרונות, אפשר לנתח מצבים ולגלות אחרי מחשבה והתבוננות סכנות שהאינסטינקט לא תמיד מבחין בהם. אבל יש גם חסרונות- השכל מגיב הרבה פחות מהר מאינסטינקט ההישרדות הקמאי. 

    כמו גם בעולם הפיסי, כשמתבוננים במציאות רואים שישנו גם אינסטינקט התגוננות רוחני. תת המודע של היחיד וגם של הציבור מבחין שיש תופעה או אמונה או דעה שמסכנת את הערכים  בהם הוא מאמין, והוא יצא למלחמת הגנה כנגדן. מלחמת ההגנה לעיתים כללה מלחמה פיסית ממש- כמו למשל הרדיפות שרדפו הרומאים עובדי האלילים את הנוצרים הראשונים. לעיתים היא כוללת חרמות ונידויים של מחזיקי הדעה המסוכנת, כמו שעשו אבותינו כנגד "המינים" (הנוצרים), הקראים ושאר אפיקורסים ואויבים שקמו לתורת ישראל ומסורת ישראל מבפנים או מבחוץ. ולעיתים מדובר במלחמה במישור הרוחני בלבד- רגשות עזים של דחיה, והסתגרות מפני התופעה שמסכנת את אמונתנו – כמו שעשו יהודי אשכנז כנגד תנועת ה"השכלה" שקמה באירופה לפני כמאתים וחמישים שנה, וכמו שעושים חלקים נרחבים מהציבור החרדי עד היום.

    את המלחמה הזו לא עושים (בשלב הראשון) אינטלקטואלים. את המלחמה הזו עושים האנשים הפשוטים שמרגישים שיש כאן סכנה. יהודים ראו שמי שהולך לאוניברסיטאות של הגויים, ונפתח להשכלה כללית, מהר מאוד הופך להיות "חצי גוי", ובמקרים רבים גוי שלם (המרת דת) – ובאופן פשוט וטבעי הסתגרו מפני ההשכלה. אחר כך כבר באו החכמים והחוקרים ונתנו את ההסברים.             

    אבל להסתגרות יש מחיר. כי בעצם אין שום דבר רע בהשכלה. להפך- יש להשכלה כללית חשיבות, ויש בה הרבה דברים טובים. הגאון מוילנה (הגר"א) כתב שכל מה שיוסיף השכל בחכמה כללית, כךיוסיף שבע ידות בחכמת התורה. וידוע שתלמיד הגר"א תרגם את ספר אוקלידס לעברית, שנדפס עם הסכמות מאת גדולי ישראל. ואחת מהן הייתה הסכמת הרב צבי הירש לוין מברלין, שהביא דוגמאות רבות לכך שידע במתמטיקה ביולוגיה ופיסיקה ועוד נדרש להבנה מעמיקה של סוגיות שלמות בהלכה. האדם גם תורם את תרומתו להתפתחות הכללית האנושית ולתיקון עולם, כמו למשל הרלב"ג (רבי לוי בן גרשום, פרשן התורה הידוע) שהיה גם מתמטיקאי דגול, ותרם למדע את תורת האינדוקציה. יתר על כן, העמקה בידע מדעי ותרבותי מעשירה את עולמו של האדם, וממילא גם את החברה בה הוא חי - וכמו שמצינו בדור הזהב בספרד, שקמו אנשי רוח גדולי עולם, שהחיבור שלהם לתרבות הכללית של זמנם הביא ליצירה רוחנית שאנו אוכלים את פירותיה עד היום הזה. וביותר כאשר חזרנו לארצנו, ארץ ישראל, ואומתנו קמה לתחיה, אחרי השנים הארוכות בחשכת הגלת, ואנו נדרשים להקים מדינה שכוללת את כל מישורי החיים - בצביון המיוחד שלנו.

    אז למה בעצם נלחמו בהשכלה? כי ההשכלה באה עם כפירה וזלזול בקדשי ישראל. אבל הכפירה שבאה עם ההשכלה איננה בהכרח קשורה אליה - היא עלולה להיות (והייתה) קשורה באופן מקרי, עקב סיבות חיצוניות של המסגרת של הלימודים וכדומה, אבל אפשר וצריך לעשות את ההפרדה; ולהחזיר את ההשכלה, הצבא, הכלכלה הספרות היצירה והתרבות ועוד ועוד למקומם האמיתי והטבעי – חלק חשוב ובלתי נפרד מהתרבות הישראלית המקורית ומערכת הקודש.

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף