• יום ירושלים תשפא: ירושלים העיר שחוברה לה יחדיו - העיר שעושה את כל ישראל חברים

  • כתב - הרב מאור תפארת    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • בתלמוד הירושלמי (חגיגה פרק ב הלכה ו) בהקשר לנאמנות על טומאה וטהרה מובאת מימרא של רבי יהושע בן לוי: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב)  - עיר שהיא עושה כל ישראל חברים. בשעת הרגל כל המחיצות הרגילות היו נופלות, וכלום היו נאמנים על ענייני טומאה וטהרה. מעבר לפשט הפשוט יש במימרא זו גם רובד נוסף (שהוא גם עומקו של הפשט): ירושלים היא לב האומה, העיר שמאחדת את כל ישראל סביב נקודה מרכזית אחת.

    כיוצא בזה מופיע בגמרא במסכת ברכות לעניין כיוון התפילה:

     תנו רבנן סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה'. היה עומד בחו"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם. היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת. היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה, היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר והתפללו אל המקום הזה היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד רבי אבין ואיתימא רבי אבינא מאי קראה (מה המקור בכתוב) "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" תל שכל פיות פונים בו.

    הרב קוק בעין איה רואה בדברים עומק נוסף להבנה הפשוטה שיש לעם ישראל מרכז אחד שמאחד את כל האומה. המרכז הזה הוא לא רק מרכז פיסי אלא גם מרכז רעיוני. כל אדם לפי נקודת מבטו פועל ועושה, ויש דרכים שונים והשקפות שונות, אבל באמת לכולם יש מרכז אחד שאליהם הם פונים – מרכז האומה הוא שנמצא במגמת השאיפות שלהם.

    בית המקדש חרב משום שנאת חינם, והתיקון הוא באהבת חינם. מה היא שנאת חנם? כפשוטו – שנאה שאדם שונא את חברו בלי סיבה. מישהו פוגש אנשים אחרים עם השקפה פוליטית/מדינית/חברתית שונה משלו, והכי קל ופשוט לומר "כולם שטנים", "אכפת להם רק מעצם", אין להם שום אידאל ושום מחשבה". אבל האם זו האמת? האם לא יכול להיות שהאנשים שחושבים אחרת ממך, גם הם מכוונים לטובת עם ישראל, אבל פשוט טועים (לדעתך)? שטחיות מחשבה זו לצערנו גם אפיינה את דור החורבן – בה נלחמו איש ברעהו מתוך מחשבה ברורה שהשני טועה, אבל לא סתם טועה אלא רשע גמור, מה שהביא למלחמת הכל בכל ולחורבן הנורא. ב"ה אנחנו רחוקים משם, אבל לצערנו יש עוד מה לתקן.

    שמעתי פעם מאריה אלדד הי"ו בראיון משותף עם ד"ר יוסי ביילין, שבעבר הוא היה משוכנע שביילין הוא רשע גמור, מונע מאינטרסים וכו' וכו'. אומנם לאחר שהכיר אותו הוא נוכח לדעת שמדובר באדם שמה שהניע אותו בפועלו (שלצערנו לא הצליח, והביא על מדינת ישראל פורענות קשה) היה טובת עם ישראל בלבד. ובאמת מה שהניע את ביילין וכן את רבין ופרס, ובוודאי את אריה דרעי ומרן הרב עובדיה בהסכמי אוסלו (א') היה הצלחת עם ישראל ומדינת ישראל, אלא שבדיעבד המהלך התברר כשגוי ומסוכן (ליתר דיוק התברר שאלו שטענו כך מלכתחילה – צדקו). אבל כלום שייך לשנוא מישהו שטובת עם ישראל היא לנגד עיניו? זו שנאת חינם של ממש – לפי ההגדרה.

    מאידך צריך לומר – בוודאי שאין להימנע מביקורת, ואף ביקורת נוקבת כלפי מי שדעותיו שגויות או מזיקות. אבל הבסיס הוא לדון אותו לכף זכות שמה שמעניין אותו זו טובת עם ישראל, ואז הביקורת נשמעת אחרת לגמרי.

    בהקשר לזה צריך להזכיר את פירוש הרמב"ם לפרקי אבות על מאמר חז"ל "והווי דן את כל האדם לכף זכות". ואומר הרמב"ם שהכוונה בזה שיש שלושה מקרים: המקרה הראשון הוא של אדם שהוא בחזקת צדיק – שאותו יש לדון לכף זכות גם בדרך רחוקה ופחות סבירה. מאידך ישנו אחד המוחזק לעבריין ורשע, אותו יש לדון לכף חובה אם רק יש אחוז מסוים שהוא אכן פושע כהרגלו. ובאמצע ישנו שאר כל אדם, שבמקרה הרגיל (50-50) ומעלה יש לדונו לכף זכות. נדמה לי שעל פי רוב עדיין רוב אישי הציבור שלנו עדיין לכל הפחות בחזקת בינונים. וכל אחד צריך להפעיל בזה שיקול דעת, ולהיות ישר עם עצמו, שלא להכשל בעוון החמור של שנאת חינם, שמזיקה גם לו עצמו וגם לכל עם ישראל כולו.

    מצווה לסיים את הלימוד בדבר טוב, והיה מנהג אצל החסידים לומר בסוף הלימוד: "מצווה לסיים בדבר טוב אז דער הייליגער נשכיזער איז גוועזן א אמת'ר צדיק" [מצווה לסיים בדבר טוב כמו שהצדיק הקדוש רבי מרדכי מנשכיז הוא צדיק אמיתי] (ספר יהי אור). כך גם אנו נאמר ונסיים מעין הפתיחה  - מצווה לסיים בדבר טוב כמו שירושלים בירתנו הנצחית, אכן עושה ותעשה את כל ישראל חברים. נתחבר כולנו לירושלים עיר הקודש ונשמח בשמחתה על בניה ששבו אליה. ומתוך החיבור לירושלים, מרכז האומה, נתחבר גם זה לזה, ונזכה לאהבת חנם, ומתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף