• אם אצלנו שונאים את הבובה ביידן במצרים הרחוב מת שיחנק כבר על שאונס אותם עם הקרן החדשה

  • כתב - ISRAELY    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף
  • אם אצלנו שונאים את הבובה ביידן במצרים הרחוב מת שיחנק כבר על שאונס אותם עם הקרן החדשה

    בתגובה לביקורת מצד ממשל ביידן והקהילה הבינ"ל על מצב זכויות האדם במצרים: העיתונות המצרית הממסדית תוקפת את ארה"ב ומאשימה אותה בצביעות, בעוד כותבים אחרים קוראים לתקן את המצב

    מאז נבחר ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, ואף קודם לכן, נמצאת מצרים בדריכות, מחשש שהנשיא החדש ימשיך את המדיניות בה נקט הממשל הדמוקרטי הקודם בראשות ברק אובמה. האחרון, נתפס בעיני משטר אל-סיסי כמי "שהפנה את גבו למצרים" בהתנגדו למהלך הדחת שלטון האחים המוסלמים במדינה ואף הטיח ביקורת נוקבת על משטר אל-סיסי בכל הנוגע לדיכוי זכויות האדם במדינה.[1] זאת, בניגוד למדיניות של הנשיא הקודם דונלד טראמפ ששמר על יחסים חמים עם משטר זה.

    חששות המשטר המצרי התגברו לאחרונה בשל פרסום דוח המודיעין האמריקאי (26.2.21), שהטיל על בכירים סעודים, ובראשם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, את האחריות לרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י והוביל להטלת סנקציות על חלקם. המשטר המצרי חושש כי דוח זה הוא עדות ליד הקשה שארה"ב צפויה לנקוט גם כלפיו בתחום זכויות האדם.[2] מה שמעצים עוד יותר חששות אלה הם הלחצים המתמשכים על מצרים מצד ארגוני זכויות אדם, להפסיק את דיכוי החירויות במדינה[3] והתגברות הביקורת הבינלאומית עליו מצד מוסדות האו"ם והאיחוד האירופי.

    ואכן, גם ביידן ובכירי ממשלו כבר הספיקו להשמיע לא מעט ביקורת על התנהלות המשטר המצרי בתחום זכויות האדם. כך, ביולי 2020 במהלך הקמפיין שלו לנשיאות, צייץ ביידן נגד מעצרים והפרות זכויות אדם שמבצע המשטר המצרי והוסיף כי לא יעניק לאל-סיסי "צ'ק פתוח".[5] בחודש נובמבר 2020, כשהמשטר המצרי היה נתון לגל של גינויים בינלאומיים בעקבות מעצר פעילי זכויות אדם מצרים, יצא נגדו גם אנטוני בלינקן, שלימים מונה למזכיר המדינה בממשל ביידן.[6] בינואר 2021 הוקמה וועדה מיוחדת בבית הנבחרים האמריקאי למעקב אחר מצב זכויות האדם במצרים.[7] בפברואר 2021, במהלך שיחת הטלפון הראשונה בין מזכיר המדינה בלינקן לבין שה"ח המצרי סאמח שוכרי, הביע בלינקן חשש ממצב זכויות האדם במצרים.[8] במרץ 2021 חתמו 31 מדינות במועצת זכויות האדם של האו"ם, בהן גם ארה"ב, על הודעה המגנה את דיכוי זכויות האדם במצרים, וקראו לה לשחרר עיתונאים מהכלא ולאפשר יותר חופש ביטוי ועיתונות.[9] ולבסוף, ב-10.3.21, דובר משרד החוץ האמריקאי, נד פרייס, מתח ביקורת על מצב זכויות האדם במצרים ועל דיכוי חופש הביטוי והחברה האזרחית, והבהיר כי הממשל יטפל בנושא.

    לביקורת זו הצטרפו גם ארגוני זכויות אדם מצרים. הללו מוחים מזה שנים על מדיניות משטר אל-סיסי שבאה לידי ביטוי במעצרים וסנקציות כנגד מתנגדים פוליטיים וכנגד כל מי שמעז למתוח עליו ביקורת ואף העמדתם לדין בהאשמות מפוברקות ובכללן השתייכות לארגון טרור והפצת מידע כוזב. לטענת ארגונים אלה, המשטר המצרי משתמש בתירוץ של מאבק בטרור כדי לדכא כל ביקורת וכל אופוזיציה לגיטימית. כך למשל, בנובמבר 2020 עצרו מנגנוני המשטר המצרי עצרו בכירים מארגון "היוזמה המצרית למען זכויות הפרט", זמן קצר לאחר שקיימו מפגש עם שגרירים ממדינות אירופיות שעסק בזכויות האדם במצרים. התביעה הכללית במצרים האשימה אותם ב"הצטרפות לארגון טרור והפצת ידיעות כוזבות". ארגונים אלה שבים וקוראים לארה"ב, אירופה ולגורמים נוספים בקהילה הבינלאומית להפסיק את תמיכתם במשטר אל-סיסי וללחוץ עליו להפסיק עם הפרות זכויות האדם במדינה.

    המשטר המצרי מצידו הודף בעקביות את הביקורת כלפיו מצד ארה"ב, אירופה, האו"ם וארגוני זכויות אדם וכופר בזכותם להתערב בענייניה הפנימיים של מצרים. כך, בנובמבר 2020, טען דובר משרד החוץ המצרי, אחמד חאפז, כי נושא זכויות האדם הוא עניין מצרי פנימי, שאין למדינות זרות זכות להתערב בו.[12] יתרה מזו, הנשיא אל-סיסי, משרד החוץ, בכירי המשטר ומקורביו והעיתונים המשמשים כשופרותיו, שבים וטוענים כי מצרים מתמודדת עם נסיבות מיוחדות של חוסר יציבות ואיומי טרור, ולפיכך, אל למערב לבחון את נושא זכויות האדם במצרים בעיניים מערביות, אלא עליו להתחשב במצב ייחודי זה. הנשיא אל-סיסי עצמו פרש משנתו זו במסיבת עיתונאים משותפת עם נשיא צרפת מקרון בחודש דצמבר 2020 בעקבות פגישתם, באמרו: "האחריות המוטלת על כתפינו היא לאזן בין השמירה על הביטחון והיציבות הפנימית מחד, ובין השמירה על זכויות האדם במובנן הכולל מאידך."[13] ברמזו לאח"ס, אמר אל-סיסי באותה מסיבת עיתונאים כי הוא "נדרש להגן על המדינה מפני ארגון שפועל במצרים כבר תשעים שנה" ולכן המשטר נאלץ להטיל מגבלות על זכויות אדם.

    טענה נוספת של המשטר המצרי היא שארה"ב והמערב נשענים על מידע מוטעה ושקרי שהם מקבלים מ"מקורות לא אמינים", בהתכוונם לאח"ס ותומכיהם. כך, שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, קרא בינואר 2021 לממשל ביידן להעריך את מצב זכויות האדם במצרים על בסיס מידע אמין ולא לפי פרסומים של "גורמים שלא מייצגים את המגמות בעם המצרי ולהם מטרות [משלהם]".[15] לאחרונה המשטר המצרי לא מסתפק רק בהדיפת הביקורת כלפיו והוא החל לתקוף את ארה"ב והמערב, ולהאשימם בהפרת זכויות אדם ואף בגזענות.

    הדיפת הביקורת והשפה הבוטה נגד ארה"ב והמערב מוצאות ביטוי גם בעיתונות המצרית הממסדית והמקורבת למשטר אל-סיסי. מאמרים רבים המתפרסמים בעיתונים שבים וטענים כי ההתערבות של ארה"ב והמערב בענייניה הפנימיים של מצרים איננה מוצדקת ומתעלמת מאיומי הטרור עימם היא מתמודדת. בחלק מהמאמרים נטען כי ממשל ביידן מקבל מידע כוזב מהאח"ס לגבי המצב במצרים וכי חברי הקונגרס הדמוקרטים אף פועלים בשירות האח"ס בניסיון להשבת שלטונם במדינה. במאמרים אחרים נטען כי ארה"ב עצמה שבה ומפרה את זכויות האדם בכל רחבי העולם ולכן אין לה זכות להטיף למצרים.

    החשש ממדיניות של יד קשה כלפי המשטר המצרי מצד ממשל ביידן עורר גם קולות אחרים במדינה. הללו הודו כי למצרים יש אכן בעיה בתחום זכויות האדם וקראו לעריכת רפורמות בתחום זה ולהרחבת החירויות במדינה. לטענתם מדובר בצעד מתבקש אשר גם ישפר את המצב הפנימי בה ובמקביל ישפר את תדמיתה של מצרים ויסיר את הלחצים המופעלים עליה בתחום זה.

    יצוין כי עד כה לא נראה שלביקורת האמריקאית על מצב זכויות האדם במצרים יש השפעה על שיתוף הפעולה עם מצרים במישור הצבאי-ביטחוני-אסטרטגי, שכן הסיוע הצבאי למצרים והתמרונים המשותפים נמשכים כרגיל.[17]

    דוח זה יציג את השיח התקיף בעיתונות המצרית נגד ארה"ב על רקע ביקורתה על מצב זכויות אדם במצרים, ומנגד את המאמרים שקראו להודות בבעיה ולפעול לתקנה.

    העיתונות הממסדית דוחה את הביקורת על מצב זכויות האדם ותוקפת את ארה"ב


    כאמור, במאמרים רבים שהתפרסמו בעיתונות המצרית כותבים המזוהים עם המשטר הדפו את הביקורת כלפיו בנושא מצב זכויות האדם ואף לא היססו לתקוף בחריפות את ממשל ביידן.


    לכתבה המטורפת המלאה עם כל הפרטים:

    http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?5396

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף