• שגריר (בדימוס) יורם אטינגר: מערכת החינוך הפלסטינית – בבואת החזון הפלסטיני

  • כתב - יורם אטינגר    
  • - לכתבות נוספות אצלנו על:
  • שתף

  • השפה הערבית, חלק ב', כיתה ה', עמודים 61-51 ולימודי חברה, חלק א', עמוד  40 – בתכנית הלימודים של הרש"פ, 2020 – מהללים את דלאל מוגרבי, שהובילה את טבח 38 אזרחים, כולל 13 ילדים (רובם נוסעי שני אוטובוסים) ופציעתם של 72 אזרחים במרץ 1978. הספרים מעודדים את התלמידים ללכת בעקבותיה של "כתר האומה... ואב-טיפוס של ההתנגדות הפלסטינית... שמאבקה יהיה חקוק לעד בראשנו וליבנו."

    מערכת חינוך - בבואת הנהגה וחברה

    מערכת חינוך היא הבבואה האמינה ביותר של זהות, ערכי יסוד, תרבות, התנהלות, תפישת עולם וחזון מעצבי המערכת בפרט והחברה בכלל.

    למערכת החינוך תפקיד מרכזי בעיצוב אישיות הפרט והחברה, במיוחד בחברות טוטליטריות כמו הרש"פ. מערכת החינוך הפלסטינית מעוצבת על ידי מחמוד עבאס מאז 1993, כאשר הקים אותה במסגרת תפקידו כסגנו של ערפאת. מערכת החינוך הפלסטינית היא מוצר-לוואי גם של אמנות פת"ח ואש"פ (1959, 1964 ו-1968) ו"תכנית השלבים" (10 הנקודות) של אש"פ (1974) המציגות את החזון הפלסטיני.


    מערכת חינוך בחברות שאינן דמוקרטיות משקפת את תפישת העולם של ההנהגה באופן אמין יותר מאשר הצהרות דיפלומטיות, תדרוכים וראיונות תקשורת, המהווים "שומרי מסך" שנועדו להסתיר את החזון המוצג – נאמנה - על ידי ספרי הלימוד של מערכת החינוך.

    חברות חופשיות רואות במערכת החינוך אמצעי להנחלת ערכי מוסר, העשרת ההשכלה ושדרוג רמת החיים.  לעומתם, משטרי דיכוי רואים במערכת החינוך אמצעי להנחלת ערכים אלימים המבססים את שלטונם, שטיפת-מוח וקידום חזון, כולל עידוד טרור.

    חברות חופשיות מטפחות את מערכת החינוך כחממת סובלנות, דו-קיום בשלום וחדשנות. לעומתם, משטרי דיכוי מטפחים את מערכת החינוך כחממת קנאות ואי-סובלנות אלימה.

    הדגשים בספרי הלימוד הפלסטינים, 2021-2020

    דו"ח ספטמבר 2020 על ספרי הלימוד הפלסטינים היוצא לאור על ידי מכון IMPACT-se, החוקר את מערכות החינוך במדינות מוסלמיות, מתעד החמרה ברמת ההסתה, קריאה לאלימות ועידוד טרור ברש"פ.  לדוגמא:

    *הצגת היהודים כאויבי איסלאם מושחתים;
    *הוקעת ההיסטוריה היהודית בשטח בין נהר הירדן לים התיכון כזיוף;
    *תיאור ישראל ותושביה היהודים כבלתי-אנושיים;
    *הצגה רהוטה של הכוונה לחסל את ישראל ותושביה היהודים;
    *סירוב לדו-קיום בשלום עם ישראל ושלילת הסכם השלום ישראל-מצרים;
    *האדרת טרור אנטי-ישראלי וג'יהאד כמשימה אישית דוגמת טבח האתלטים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972;
    *הצגת טרור-נשים כאב-טיפוס למאבק בישראל;
    *תמריצים דתיים לטרור (כגון 72 בתולות בגן עדן);
    * מאות מפות המציגות את פלסטין בכל השטח מנהר הירדן ועד הים התיכון;

     תיעוד ההחמרה בהסתה הפלסטינית

    *חינוך איסאלמי, חלק 2, כיתה ה', עמודים 79-74: עידוד התלמידות להרוג ולהיהרג במאבק ב"כיבוש הציוני", ולאמץ את מורשת נשים שפעלו כך בהיסטוריה המוסלמית.

    *חינוך איסלאמי, חלק 2, כיתה ח', עמוד 93: עידוד התלמידים לקיים את מצוות הג'יהאד למען אללה והמולדת.

    *חינוך איסלאמי, חלק 1, כיתה ז', עמודים 89-85: פרק שלם מוקדש להקרבת-חיים בשירות אללה וקריאת תיגר על האויבים הכופרים כקורבן נשגב, המושרש בהיסטוריה האיסלאמית, שזור במציאות הפלסטינית ומוביל לגן עדן.

    *חינוך איסלאמי, חלק 1, עמודים 16-10: לפי הקוראן "אללה הזהיר שהיהודים מפיצי שחיתות באמצעות חטא ויוהרה.... שחיתות היהודים הביאה ותביא להשמדתם...."

    *חינוך איסלאמי, חלק 1, עמודים 117-114: "לפי האיסלאם, מלחמה בכופרים היא צורך לגיטימי.... לפני מלחמה בכופרים יש לתת להם אפשרות לבחור בין התאסלמות לבין השתעבדות לאיסלאם [כאזרח נחות – ד'ימי].... מלחמה בכופרים מוגדרת כג'יהאד... נגד המתנגדים להפצת האיסלאם במדינות נוספות. יעדי הג'יהאד נשגבים... בניגוד ליעדים של מלחמות הכופרים...."  

    *היסטוריה, חלק 2, כיתה יא', עמוד 52: "הפדאיונים [מתאבדים]... פעלו לפגוע ביעדים של האויב בחו"ל, כמו [אולימפיאדת] במינכן 1972 [טבח 11 אתלטים ישראלים ושוטר גרמני]...."

    *השפה הערבית, חלק 1, עמודים 15-14: "חאליל אל סכאכיני [מחנך אנטי-ציוני, שיבח את היטלר על שחשף את חולשת היהודים, עודד רצח יהודים ישראלים, חברו של חאג' אמין אל-חוסייני] מפאר את דפי ההיסטוריה... מאיר את האפילה בלילות חשוכים... כתר האומה... מונצח בדפי ההיסטוריה...."

    *חינוך איסלאמי, חלק 1, כיתה ט', עמוד 13: "אללה הוכיח יכולתו להשמיד את אויביו.... אללה מבקש לקבל את פני המאמינים הנכונים להקריב את חייהם ולכבדם בהקרבת חיים, לסלוח לחטאיהם ולשדרג את מעמדם בגן עדן...."

    *חינוך איסלאמי, כיתה יב', עמוד 16: "אל תאמרו שהמקריבים חייהם למען אללה הם מתים. הם חיים. הקרבת חיים היא מעמד נשגב בעיני אללה.... המקריבים את חייהם חיים עם אלוהיהם. הם עברו מהחיים שאנו מכירים לחיים שאיננו חווים...."

    *לימודי חברה, חלק 1, כיתה ו', עמוד 54: "מפת פלסטין [אחת ממאות המופיעות בספרי הלימוד] משתרעת מהים התיכון במערב לנהר הירדן במזרח, מלבנון וסוריה בצפון למפרץ עקבה ומצרים בדרום, שטח של כ-27,000 קמ"ר."

    *חינוך איסלאמי, חלק 2, כיתה ח', עמודים 52-49: הקרבת חיים בשדה הקרב היא חלק בלתי-נפרד מג'יהאד, המוצג על ידי פסוקי הקוראן כמלחמה פיזית המתגמלת את משתתפיה.  "הג'יהאד מתבסס על הקוראן הקדוש ועל המורשת של הנביא [מוחמד].... הגמול ממתין ללוחמי הג'יהאד.... אין להתייחס אליהם כמתים...."

    *השפה הערבית, חלק 1, כיתה יא', עמודים 76-74: פואמה מאדירה את זיכרו של טרוריסט שרצח 16 נוסעי אוטובוס [מספר 405] מת"א לירושלים והגיע לאושר הנכסף בגן עדן. לוחמי הג'יהאד ניצבים בדרכים ובוהקים ככוכבים.... הולדתם המחודשת תגיח ממעמקי המוות והחשכה...."

    מערכת החינוך הפלסטינית ותהליך השלום

    מעצבי מדיניות ודעת קהל נוטים להמעיט במרכזיות מערכת החינוך בהוויה הפלסטינית.

    מערכת החינוך היא הבבואה הנאמנה ביותר של ערכי וחזון ההנהגה והחברה הפלסטינים, למרות שמנוגדת לדיפלומטיה ויחסי הציבור הפלסטינים, שהם "שומר מסך" בעטיפה מתונה.

    המסרים של ספרי הלימוד הפלסטינים, מגן הילדים ועד יב', עקביים עם התנהלות אלימה וטרוריסטית פלסטינית במישור הבינערבי, ומלמדים על הצפוי לאיזור אם תקום מדינה פלסטינית.

    מערכת החינוך הפלסטינית היא החממה הפוריה ביותר לגידול טרוריסטים שטיפחה כמעט שני דורות של "לוחמים בשירות אללה".

    רבים ממעצבי מדיניות ודעת קהל מגנים נחרצות אנשים וארגונים המטיפים לחינוך לשנאה בישראל, אך מתעלמים מתנאי מוקדם לפתיחת תהליך שלום עם הפלסטינים: עקירת - ולא רק שינוי של – מערכת החינוך לשנאה וההסתה הפלסטינית.

    לכן, חינוך לשנאה מחד, ותהליך שלום מאידך, הם דבר והיפוכו!
     

  • {{report.countcommenttotal}}  {{report.count}} 
  • תגובות 

חזרה לראש הדף